רונן גלנץ

ציורי הנוף שלי משקפים ומבטאים מבנים נפשיים חוזרים שקיימים בי של חרדה - תקיעות כורח ותחושה טורדנית שלהיעדר חופש בחירה. 

הנוף בעבודותיי  הוא ייצוג של נוף המזדמן  לעיניי נוף טריוויאלי של טבע נשלט, שהאופק והמרחב הנראים בו צרים, 

חסומים ונגלים לא נגלים מאחורי עצים, חומות ושאר מתרסים. תחילה אני "תופס" את מראות הנוף המזדמן במצלמה.פעולת הצילום ותוצאותיה מסייעות לי לרענן את זיכרוני לפרטים קטנים אולם לבסוף הציור ברובו נעשה מהזיכרון. 

בציורי מתקיימת חוויה נופית חדשה אשר משמרת רק את אותם מוטיבים-סגמנטים החקוקים בזיכרוני. כך נוצר נוף 

אסוציאטיבי, שלא נאמן למציאות ולא קיים באמת אלא כבבואת העצמי שלי – נוף נפשי.